דרך העיניים שלי

Tue, 15 Jun 2004 09:47:18 GMT

פעם היתה נסיכה קסומה שלא היו לה בגדים ומשקפי שמש יפים, ולמרות זאת היא היתה נסיכה יפהפיה שכל נסיכי הממלכות השכנות רצו להתחתן איתה
ואז הנסיכה הלכה וקנתה שמלה ורודה מגניבה ומשקפי שמש מגניבים ואז היא היתה עוד יותר יפהפיה ואז כל הנסיכים רצו להתחתן איתה
ובכן, לנסיכה כזו קסומה ויפהפיה עם כזה מגוון גדול (וכאלו בגדים יפים) היה המון המון זמן להחליט במי היא רוצה, והיא ישב וחשבה והחליטה שמה שהיא צריכה לעשות זה לשבת ולדבר עם כל הנסיכים ולהכיר אותם, ומבין אלו שמצאו חן בעיניה היא שלחה חלק לעשות משימות כדי להוכיח את גבורת ליבם, חוכמתם ובאופן כללי אם הם אכן ראויים לה, עד שבסוף היא אכן מצאה את נסיך חלומותיה שהיה בעל אופי, יופי, חוכמה, גבורה, ואפילו בעל חוש הומור משותף, והם הסתדרו נפלא יחד, ויכלו לדבר ולהנות במשך שעות, אבל גם להסתדר בצורה עצמאית, והם רכבו להם לעבר השקיעה על הסוס שלו (שדווקא לא היה לבן אלא חום כהה)
אחרי כמה שנים שהם היו נשואים, הם אכן החליטו להרחיב את המשפחה והיו להם 2 ילדים, בן ובת. לבן קראו פרינס מייקל ג'וניור ולילדה קראו פריס

נכתב ע"י ryback

אה כן, קניתי שמלה ורודה ממש חמודה וסופסוף משקפי שמש!

Hmmm...

Mon, 07 Jun 2004 12:52:21 GMT

PASSIONATE LOVER. You love to love, always looking
for a relationship. You cannot live without it.
Your lover must be passionate and you want
that you and your partner melt into each other.
He/She should not try to take the domination .
You dont want a relationship without passion,
and the sexuality plays a big part. The first
moment you meet him/her is one of the most
important. There has to be something between
you , you cannot explain. From the first moment
on everything must fix. But when this passion
disappears you disappear to. For you it is
better to leave than to see your love
restrained.

~THE big LOVE TEST!! What do you need? With PICS! For girls and boys!~
brought to you by Quizilla

תתעוררו

Sun, 06 Jun 2004 19:39:23 GMT

תפסיקו להיות כאלה פאסיביים! אני גם שונאת את זה שאתם כל כך אדישים! די כבר! נמאס!
איך זה שלא אכפת לכם? איך זה שאתם מתעלמים?
אוף איתכם
מי אתם בכלל
למה אני מקדישה לכם כל כך הרבה צומי?
יום אחד אני אלמד לשלוט בעצמי. לרדת לרמתכם. להתעלם.
להרדם.

Here With Me - Dido

Tue, 11 May 2004 08:59:01 GMT

I didn't hear you leave, I wonder how am I still here,
I don't want to move a thing, it might change my memory
Oh I am what I am, I'll do what I want, but I can't hide
I won't go, I won't sleep, I can't breathe, until you're resting here with me
I won't leave, I can't hide, I cannot be, until you're resting here with me
I don't want to call my friends, they might wake me from this dream
And I can't leave this bed, risk forgetting all that's been
Oh I am what I am, I'll do what I want but I can't hide
I won't go, I won't sleep, I can't breathe until you're resting here with me
I won't leave, I can't hide, I cannot be, until you're resting here with me.

מכבי ניצחה

Sat, 01 May 2004 20:34:18 GMT

זה פשוט לא אומר לי כלום. מזל טוב

היה היה

Sun, 25 Apr 2004 09:58:42 GMT

היה היה אדם שחדר לי למערכת
ולא ידעתי אם זה מוצא חן בעיניי או לא.
היה היה אדם שלפעמים היה היחידי שרציתי לשמוע ולפעמים כל מילה שלו קוממה אותי.
היה היה אדם שביקש ממני לשמוע "The Wall" של פינק פלויד ולקרוא את המילים
ואני אומרת לו תודה על זה.

Wed, 21 Apr 2004 10:47:34 GMT

רציתי לכתוב על כל כך הרבה דברים שאני כבר לא זוכרת מאיפה רציתי להתחיל.
יש לי היום בחינות למגמת קולנוע, ואני בלחץ, והתרגשתי, כי זה מה שאני רוצה לעשות עם החיים שלי, להשפיע על חיים של אחרים דרך יצירת סרטים. וגם ככה אני דואגת שאני לא אתקבל, אבל עכשיו... עכשיו זה יותר חזק מהכל.. ההרגשה הזאת ש..
הבחינות בעוד שעתיים וחצי, המחנכת שלי שאני אוהבת והיא מורה מצוינת ובנאדם נפלא, לא הייתה בארץ שבוע. אתמול בלילה היא חזרה מפולין, ובשיעור האחרון שלי היום היא לימדה, וכל השיעור היא דיברה על מה שהיא ראתה וניסתה שזה לא ישמע כל כך כל כך זוועתי, ראו עליה שהיא לא כמו בדרך כלל, שהיא מדוכאת והיא אמרה לנו שהיא נשברה שם, ורק עכשיו הדיכאון של יום השואה עובר עליי, כשם ככה אני מרגישה די רע.
היא הביאה לנו טוויקס ומרס מהדיוטי פרי.. אל תגידו שכל מורה הייתה עושה את זה.
הציון שלי בספורט אם יהיה לי ממש מזל יהיה עובר..
אני צריכה לעשות מבחן במתמטיקה שהיה לפני פסח ולא הייתי.
אני מבינה עכשיו שהייתי ממש צבועה כשאמרתי שלא משנה לי אם אני אקבל את המלגה לעבודה או לא.. אולי זה כי עמוק עמוק הייתי בטוחה שאני אקבל.. אמרתי שאפילו אם (וזה אם גדול) אני אקבל אפשרות למלגה אני כנראה לא אציג את העבודה כי זאת הרבה השקעה.
היום המורה שלי אמרה שאני מקבלת את המלגה אם אני אכין פרזנטציה למחר כדי שהיא תראה ותחליט, עשיתי על סרט אז צריכים להיות קטעים מתוכו. אז אמרתי לה שזה בעיה למחר כי יש לי את הבחינות והיא הבינה, ואמרה לי להשתדל לעשות משהו אפילו חלקי ביותר וזה יספיק.
נראה לי שאני אוותר בכל זאת, אני לא מרגישה שאני מסוגלת להתמודד עם זה כרגע. גם ככה המצאתי חצי מהעבודה, כי על סרט יש חומר רק בעיתונות - אז נסעתי לסינמטק ולקחתי חומר. ואיתו בניתי חצי מהעבודה, אבל את שאר הפרקים.. עשיתי רק 3 ימים לפני שהיה צריך להגיש את העבודה. התחלתי לבנות אותם חודשיים לפני תאריך ההגשה, אבל פשוט לא היה לי מה לכתוב בהם. אז בסוף המצאתי מהראש. הרבה משפטים ששמים רק בשביל למלא זמן או להשלים קטעים - בניתי ככה 3 פרקים.
בהתחלה חשבתי שזאת תהיה עבודה מעולה, כי יכלנו לבחור כל נושא שקשור לישראל ולהיסטוריה. הרוב עשו על מלחמות. אני בגלל תשוקתי לקולנוע עשיתי על "גבעת חלפון אינה עונה". כשסיימתי את העבודה הבנתי שהיא די גרועה, אבל הגשתי בכל זאת כי לא היה משהו יותר טוב להחליף אותה בו. וידעתי שאני לא אקבל מלגה. אבל התחילה להתפתח אצלי תקווה כי כבר שכחתי איך היא נראית.. הגשנו אותה כבר לפני חודשיים.
יש לי עוד עבודה להגיש למחר בתנ"ך... אין לי מושג מאיפה היא נחתה עליי.. היא הייתה לחופש ולא ידעתי שהיא קיימת. אז גם אותה יש לי על הראש.
מתוך מיליון אירועים.
אולי הייתי ממשיכה לספר לכם על הדברים האלו (שאני יודעת שמשעממים אתכם, אבל אין לכם שום חובה לקרוא את זה, ולכן גם בטח לא תקראו), אבל זה רק מדכא אותי יותר, ואני מעדיפה לשקוע בדיכאון אחרי הבחינות למגמה ולא לפני.

ואם כל זה לא מספיק - הייתי צריכה לשמור לפחות 8 פעמים (!!!!!) את הפוסט הזה כי הוא עשה לי המון בעיות ולא הסכים, וכל פעם הוספתי פרט אחד אחרי שהוא סוף סוף הסכים לשמור את הפוסט עצמו. עכשיו אני יותר עצבנית מהכל! בגלל זה גם אין כותרת. הוא לא הסכים לשמור.
עלק רותי אומרת לי שפה זה לא קורה! הייתי מורטת לך עכשיו 3 שערות על כך שגרמת לי לפתוח פה בלוג!

meme

Mon, 19 Apr 2004 19:24:44 GMT

I want everyone who reads this to ask me 3 questions, no more no less. Ask me anything you want. Then I want you to go to your journal, copy and paste this allowing your friends (including myself) to ask you anything.
אפשר גם בעברית

בנים באמת אוהבים קשות להשגה

Sat, 17 Apr 2004 19:50:48 GMT

וזה מעצבן אותי
הם באמת מפגרים בקטע הזה, לא רואים מה יש להם מול העיניים, ואלה שדוחים אותם לוקחים את זה או כאתגר או שהם פשוט טיפשים מידי להבין את הרמז... לא כולם אותו דבר, ויש כאלה שמבינים גם כשבנות מביעות רצון.
זה ממש גורם לי לרצות לפרוק את עצביי על מפשעתו של גבר מצ'ואיסט...

שונאת שזה קורה

Sun, 11 Apr 2004 14:55:09 GMT

איבדתי את המכנסיים השחורות הטובות שלי... היחידות שאהבתי ובאמת התאימו לי ולכל דבר שלבשתי... הם חסרות לי כבר כמה זמן ועכשיו שממש רק הם מתאימות לחולצה שלבשתי חיפשתי אותם בכל מקום בבית. ולא מצאתי אותם.
אני מקווה שהם באיזה תיק או משהו כזה ובאורח פלא הם יופיעו מולי בקרוב

אני כל פעם מדהימה את עצמי - איך שזה שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות וכל כך מעט זמן, ובכל זאת אני לא עושה שום דבר רוב הזמן.. נחה. מנוחה שאני בהחלט צריכה! אך היא בזבוז מוחלט של הזמן. אני גם אוסיף ואומר לזכותי שאני כן מספיקה הכל בדר"כ (אני פשוט פקעת עצבים עד אותו רגע שבו סיימתי הכל).

אם יציירו אותי, איך כדאי לי להיות לבושה בציור? חשבתי אולי בשמלה עתיקה עם מחוך קלאסי וחצאית מקסי, או כמו אפרודיטה, קליאופטרה אחת מהמוזות אולי..
אישה סקסית עם כח מההיסטוריה.
הצעות?

וואוו

Sun, 04 Apr 2004 13:38:41 GMT

"מוזה
עוד מנפלאות הכנס, שתי יפהפיות: אחותו הקטנה של ג'ונס (אני נגעלת מהביטוי אבל נאלצת להשתמש בו כי הוא נתפר לנושא), כמו פרח רענן; ואסנת, אחותה היפה עד הלום של רותי, עם פה רחב וחיוך תמידי, עם פני הלב של רותי מתובלים בסוג של שלמות, או ארציות, שנעדר מפני אחותה; היה איזה שילוב מנצח בין מבנה הפנים, גווניהם ושפת הגוף שהפיל אותי חלל ברגע שראיתי אותה. יכולתי להבין פתאום את האדיוטים של שיקספיר שנופלים על ברכיהם בפעם הראשונה שהם רואים את גיבורת הסיפור ונאנקים באנגלית מהוקצעת מלים מביכות כמו "הו, אלילה, הו מוזה ארצית" ושלל הבלים. הבחורה הזו הבעירה בי חשק לצייר, ואני מצפה בקוצר רוח לראות מה יצא מזה."
http://www.livejournal.com/users/belvane/209000.html

נקודה במרחבים

Mon, 29 Mar 2004 10:01:02 GMT

החלטתי שלנסות ולשנות את העולם ככה שיתאים לי זה ביזבוז אנרגיה. בינתיים אני רק אנסה לסגל את עצמי אליו.. זה עוד ישתנה, יבוא יום ואני אחליט להראות לאנשים אחרים את דרך חיי. אבל עדיין לא.
אז אני מנסה לקחת אליי כל מיני דברים מהסביבה - ובוחנת. תמיד בוחנת הכל.
האם לבחון ולהחליט האם משהו או בסדר או לפסול אותו זה מתנשא? האם יש לי את הזכות להגיד על משהו שהוא טוב או לא? כל זמן שזה בפני עצמי, מילא (מילה מקסימה) אבל אחרת?
החיים מתחילים להיות מוכרים מידי, אני רוצה לגוון, אני רוצה לעשות משהו חדש כל שבוע
אני רוצה שתהיה לי מצלמה קטנה וטובה ופשוט לצלם הכל ואת כולם.

פוסט ראשון

Sat, 27 Mar 2004 10:56:40 GMT

אני מרגישה ריקנות כרגע... לא יודעת מה לעשות עם עצמי... לא אוהבת את העיצוב של הבלוג שלי (ולכן אני מתכננת לשנות אותו ברגע שיהיה לי כח).
יש לי עוד שני בלוגים אחרים בישרא-בלוג, והאמת שיקח לי גם זמן להתרגל לפה. הסיבה שפתחתי פה בלוג הוא כי הביאו אותי, שאני אוכל להיות חברה ולקרוא פוסטים מסוימים. אבל אמרתי שאין מצב שאני אפתח בלוג בלי לכתוב בו. לא יפה. אז אני כותבת.
יש לי המון המון דברים לכתוב, אבל בפוסט הראשון אני עוד לא אפיל את הצרות שלי על אחרים וחוץ מזה שזה אמור להיות נחמד כזה.. פעם הבאה משהו עם תוכן.